נאמנות מול עיקול על נכס הרשום ע"ש הנאמן בפש"ר

הוטל עיקול על נכס שרשום על שם פלוני והוחל בהליך מימושו. צד שלישי טוען שפלוני רכש הנכס בנאמנות עבורו, אולם לא נרשמה הערת אזהרה בדבר הנאמנות. זכותו של מי גוברת? זו השאלה המרכזית המתעוררת בבקשה לביטול העיקול וכינוס הנכסים, על הנכס נשוא ההליך.

הרקע העובדתי

1.         ביום 14.10.93 רכש סטיבן בלוך (להלן: " החייב" או " המשיב 3") שהינו כיום פושט הרגל, את הזכויות בנכס הידוע כגוש 30047 חלקה 5 תת-חלקות 2, 4 ו-9 המהווה חנות, מרתף ושטח קומת קרקע (להלן: " הנכס"). הנכס נרשם על שמו בלשכת רישום המקרקעין בירושלים.

2.         לימים, משלא פרע חובותיו לבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: " הבנק" או " בל"ל"), נקט הבנק כנגדו בהליכים משפטיים, ניתן כנגדו פסק דין, ובהמשך הוגשה בקשת נושה לפשיטת רגל (פש"ר 4044/07), נשלחה לו התראה, ובסופו של יום הוכרז החייב כפושט רגל. הסתבר כי משיב 3 שב לאוסטרליה. במסגרת ההליכים הטיל כונס הנכסים מטעם הבנק עיקול על נכסי החייב, ובין היתר, על הנכס נשוא בקשה זו.

משעמד כונס הנכסים לפעול למימוש הנכס, הוגשה על ידי גב' ליין הופמן, המבקשת בבקשה זו, בקשה לעיכוב ביצוע הליכי מימוש העיקול (להלן: "מבקשת 1"), ובשלב מאוחר יותר צורפו  יתר המבקשים (ראו להלן).

ביום 22.8.08 ניתן על ידי השופט התורן (כב' השופט י' נועם), צו ארעי כמבוקש, צו התלוי ועומד עד עתה.

טענת המבקשת

3.         המבקשת טוענת כי המשיב 3 רכש את הנכס בנאמנות בעבורה ובעבור נהנים נוספים, הם המבקשים 2, 3, 4 שהצטרפו כאמור להליך. המבקשת צרפה לבקשתה, בין היתר, את " ההצהרה על ידי נאמן לפי סעיף 74 לחוק מס שבח מקרקעין תשכ"ג-1963" (כיום חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) תשכ"ג 1963) (להלן: " חוק מיסוי מקרקעין"), לפיו מודיע  משיב 3 כנאמן לרשות המס כי הנהנים הינם המבקשים. ההצהרה הוגשה ביום 18.11.93, כשהיא חתומה על ידי עו"ד גדליהו זיסקויט עבור הנהנים " לפי יפויי כח" (נספח ב').

4.         הבעלות בנכס על שם משיב 3 נרשמה ביום 17.9.95 בלשכת רישום המקרקעין בירושלים. כן צורפו לבקשה אישורי מיסים מרשויות מיסוי מקרקעין לעניין מס רכישה, מס שבח (נספח ד'), וכן העתק מיפוי כח בלתי חוזר עליו חתם משיב 3, בו הוא מייפה את כוחו של עו"ד א' בר סימן טוב "למכור, להעביר, להשכיר, להחכיר, בתמורה ושלא בתמורה, למשכן, לשעבד" למבקשים את הנכס. (נספח ה').

מסמך נוסף שצורף לבקשה הינו " הסכם שיתוף וייחוד דירות" בין כל המבקשים, שאף הוא אושר על ידי רשות מיסוי מקרקעין, זאת לגבי עשר היחידות בבית המשותף הבנויות בחלקות הנדונות (נספח ו').

5.         הבקשה המקורית נתמכת בתצהיר של מר מיכאל הופמן בשם המבקשת (להלן: " הופמן"), בו נטען כי המבקשת היא שזכאית להירשם כבעלים של החנות התפוסה על ידי דייר מוגן. לדבריו, הנהנים בנו תוספות בניה על חלקות 5, 6 ולאחר השלמתן חתמו על הסכם השיתוף - נספח ג' הנ"ל.

תשובת כונס הנכסים והבנק

6.         משיבים 1 ,2 (להלן: " הכונס"), ביקשו ראשית לצרף את עו"ד זיסקינד כצד להליך לאור העובדה שהלה ייצג את משיב 3 בעסקה וחתם על הצהרת הנאמן בשם הנהנים. (פרוט הטענות  - בדיון שלהלן)

דיון והכרעה

כללי

7.         אין למעשה מחלוקת על כך שהנכס רשום על שם משיב 3, ועל כך שהוגשו לרשויות המס הצהרת הנאמן, וכי המבקשים קיבלו אישורי מיסים אשר ניתנים לצורך רישום עסקה בלשכת רישום המקרקעין.

מנסחי הרישום שצורפו על ידי הצדדים, עולה כי ביום 29.7.03 נרשמה פעולת מכר ללא תמורה בין משיב 3 למבקשת מס' 4, היא הגב' ג'ודי טאובר-איפרגן, כשהכונס טוען כי מדובר בהעברת מרמה, זאת כדי להעלים את נכסי המשיב. בעניין זה אף אין מחלוקת כי במשך כ- 15 שנים, לא הועברה הבעלות בחלקים בנכס הרשומים על שם המשיב 3 לנהנים.

חובו של משיב 3 לבל"ל עומד ע"ס 583,465 ש"ח.

8.         מאחר שאין מחלוקת בין הצדדים כי הערה בדבר הנאמנות לא נרשמה, אבחן בתחילה האם ישנה חובת רישום הערה בדבר נאמנות, או שמא מדובר באפשרות שאינה מחייבת? במידה ואין חובת רישום - האם אי רישום ההערה פוגע בעדיפותה של הנאמנות על פני בעל עיקול מאוחר בזמן, הנושה של הנאמן?